זו הפעם השלישית ששיתוף הפעולה בין ראובן זהבי לאריאן ליטמן-כהן מניב סדרת צילומים ועבודות מסך דיגיטאליות שהם פוליטיים אך לא פלקטיים, מופשטים ובה בעת ממוקדים, עתירי הקשרים מקומיים אך לא פחות מכך אוניברסליים.
אריאן-ליטמן משיגה זאת כאשר היא יוצאת עם המצלמה שלה לסדרה של צילומי לילה. מיעוט התאורה יוצר תחושה של מסתורין ואנימגטיות. אלה מתחדדים עוד לנוכח עשרות המשולשים, שבקיצם זהב, והנדמים, במבט ראשון, לקומפוזיציה סופרמטיסטית או סוריאליסטית; אולי היו אלה עפרונות שגדלו למימדי ענק...

"גוי" - הוא מונח תרבותי-ביולוגי המגדיר בשדה הסמנטי של התרבות היהודית הן את דמותו של הזר, והן את הימצאותה של מערכת גנים מסוימת. מונחים דומים מהווים דלת אחורית דרכה חודרים לתוך התרבות אידיאולוגיות המתייחסות לאדם לא כאל פרט ולא כאל ישות פנטומית-אינפורמטיבית, אלא כאל "ילוד טבע" - נציג חסר פנים של הזן הביולוגי, העדר או השבט...

המונח "אלכימיה" הידוע גם בכינוי "האמנות האפילה", צופן בחובו מסתורין וסודות של זמנים עתיקים.
האלכימיה עוסקת בחקירת הטבע והרוח. ראשיתה בניסויים בחומרים שנעשו בתרבויות עתיקות רבות כמצרים, סין, ארצות האסלאם ואירופה גם בקבלה היהודית יש התייחסות עמוקה לתחום זה...

ז'אן פול סארטר (21 ביוני 1905 - 15 באפריל 1980), פילוסוף צרפתי.

• "כל אדם חייב להמציא את דרכו."
• "התשוקה מתבטאת בליטוף, כמו החשיבה בדיבור."
• "המעשה מגלה את הישות."

הכול החל בצפת,
בימים שהילד שלומי ברוש שוטט בסמטאות עיר הולדתו צפת, הוא תר אחר כל הזדמנות להציץ אל סדנאות הציור המפוזרות בכל פינה. באותה תקופה טרום-מזגנית, חודשי הקיץ דרבנו את אמני ישראל לברוח בהמוניהם מהחום התל אביבי ולחפש מפלט בקרירות הנעימה של העיירה ההררית, ובכך הפכו אותה ל"בירה הזמנית" של הציור הישראלי...

הרעיון לאמץ את המוטיב של "זיכרונות נפתחים" הגיע מאמנים ישראלים אשר ביקרו בפוזנאן בספטמבר - אוקטובר 2006.  הם נסעו לפוזנאן שבפולין בחיפוש אחר "זיכרונות נפתחים" של אבותיהם אשר חיו שם בעבר, כשהם חושפים סימנים של זהותם התרבותית, ומעמתים חוויה זו עם המציאות הנוכחית. התערוכה שהם הציגו בגלריית און בפוזנאן הושפעה...

כשחזותו של עץ מגרה את הדמיון ליצור דימויי עצים, מהו אם כן מקור ההשראה שגורם לנו לשרטט את דיוקן האדם? האם רעיונות התקופה, האהבה, המדע, האופנה או הפוליטיקה משמשים כאן כזרזים? בעכשווי ותה, מגלמת עבודת האומנות תפיסה משלה, וכל דימוי מדרבן את יצירתם של עשרות דימויים נוספים בעקבותיו...

אחד עשר הבוגרים הראשונים בשנתה הראשונה של תכנית לימודי ההמשך במוסררה, תכנית צעירה ומתהווה. מסגרת תומכת הפועלת ברוחו היחודית של ביה"ס מוסררה ומבקשת לשמר ולחזק את הכוחות היצירתיים הללו.

אחד עשר אנשים צעירים שמטפחים תקווה: להגיע ללבבות, להשאיר חותם, להיזכר, לפתח ולשכלל את שפתם וסגנונם האישי...

"אפקט ראשומון" הוא ביטוי של סובייקטיביות בתפישה ובזיכרון. משמעותו היא כי צופים באירוע נתון עשויים להעלות רשמים שונים מאוד זה-מזה, אך סבירים באותה מידה, לגבי אותו אירוע...

אפשר היה לחשוב ששיתוף פעולה בין שני אמנים - ובייחוד, שני אמנים העובדים במדיה כה שונה כמו מיצב וידיאו ושירה - יהיה כרוך בתלאות. ואולם, השילוב של מאמצי דמיון ב"להמתין להד" לא היה יכול להיות יותר משוחרר מקשיים, לא היה יכול להיות תענוג גדול יותר...

בחוץ יש אצטדיון. בתוך האצטדיון בנו דלית שרון ואלדד שאלתיאל אצטדיון אחר. או מיבנה שדומה לאצטדיון. והם מציעים לנו להתעכב על הדמיון. הם מציעים לנו להשוות בין האצטדיון הגדול שבחוץ לבין האצטדיון הקטן שבפנים. אצטדיון הוא מיבנה שמתאים מאוד להשוואה בין תקופה לתקופה, בין צורת חיים לצורת חיים. במקרה הייתי בכינוס בנאפולי בזמן שעבדתי על המאמר הזה. נסעתי לפומפיי...

התערוכה יוצרת הקשר מעניין בין יהודים למוסלמים שלא דרך הצד הפלסטינאי. בעקבות קשר שנוצר בזמן לימודי תואר שני באומנות בגולדסמיטס קולג' בלונדון.
התערוכה כוללת עבודות וידאו ומיצב של חמישה אמנים, שלושה ישראלים-יהודים, ושניים טורקים-מוסלמים. האמנים המוסלמים חיים בגרמניה ובבריטניה בסביבה נוצרית, מתייחסים...

מימי-קדם מנסה המין האנושי, ובראש ובראשונה אנשי אמנות, להעיף מבט על הצד השני של "מסך הברזל" המפריד בין החיים הקצרים עלי האדמות לבין אלה הנקראים בפינו "חיי נצח"...

מי מסוגל להישאר אדיש לסימני זיהוי? אנשים מדגישים את זהותם באמצעות האמנות, האופנה, הסמלים והצבעים - או שהם מתאמצים לשנות או אף להסוות את זהותם. סימני זהות עשויים לעורר אצל הזולת תגובות מנוגדות...

"פיוז'ן" מהווה צורת בישול בו מתקיים שימוש בתרבויות שונות בעת ובעונה אחת. מעין כור היתוך שיוצר תבשיל חדש בעזרת המסורות הישנות. אך בו זמנית הוא אף זה שמוחק את ייחודה של כל תרבות...

שלוש נשים. עצם נשיותן אומרת את שלה. כיוצרות הן מתעניינות זו בעבודה של זו, מדברות, מחליפות דעות, וכך, תוך כדי תהליך, נוצרת מציאות "אחרת" ולה משמעות סמויה...

רק לפני שנים ספורות אי אפשר היה להעלות על הדעת ערעור על קיומו של הקיבוץ. והנה בצוק העתים, גם אידיאל זה, יחד עם אידיאלים רבים אחרים, ילידי המאה ה-20, הולך ומתפורר.
בתערוכה זו נתקבצו שלושה בני קיבוץ, דור שני למייסדים, באמצע חייהם, אמנים שכל אחד מהם מבטא בדרכו שלו את התנפצות האידיאל...

לפנינו משפחת אמנים, תרתי משמע. מלבד זיקות תרבותיות ואסתטיות נראות לעין הדיוט, קיימת בניהם גם קרבת דם ממש. ואולם את קרבת הדם הגיניאולוגית בחרו האמנים שלפנינו כקונצפט מרחיב ולא מצמצם...

העבודה הפותחת את התערוכה היא עבודה קודמת המחברת את רעיונותיו של ירדני אל ציר הזמן. השם שהוא נותן לה "שביל ללא מוצא" מבטא את התייחסותו אל ציר הזמן, זוהי נקודת פתיחה עבורו...

כשסיימתי לעבוד על סדרת הצילומים "הלנה", המתעדת את אמי בשנים שטרם פטירתה, הבינותי, לפתע, כי למרות השוני העצום בעבודות, המשכתי לאמיתו של דבר, לעסוק באותו נושא עצמו. אלא שהפעם אני עושה מן האחד-אחת - ריבוי...

הבחירה בשישה אמנים אלה אינה מקרית, למרות השוני הבולט בין עבודותיהם ותפיסותיהם הרעיונות. הנושא המשותף שהנחה אותי בבחירתם, הוא האינטגרציה המורגשת בעבודתם, בין הקונספט, תהליך העבודה והחומר, שבעזרתם כל אחד מהאמנים בונה שפת ביטוי...

העולם הפרברי - קניון ממוזג ענק - גדוש בתרבות הג'אנק המפרישה הררי פסולת פיזית ורוחנית, מסה אדירה של חומר ומיד. עולם משוחרר מחוקי הכובד נאחז בקרקע בכוח הפלט - פלט (עשיר) בחומר המצמיד את האמן לסביבתו ומאיץ את עשייתו...

הסיפור אודות עקדת יצחק מהווה שיא בסיפורת התנ"כית, בחסכנותו העילאית. דרמה מקפיאת דם נמסרת בקיצור נמרץ, באמצעים מינימאליים, ללא מלה מיותרת..