יובל דניאל: חוקר ואמן רב פעלים
יובל דניאלי נחשב לאחד האמנים המובילים והמוכרים בקרב חובבי אומנות ותרבות, וזאת בשל ניסיונו ארוך השנים בתחום האומנות והיצירה. למעשה, דניאלי הוא חוקר תרבות כמו גם ארכיונאי ישראלי שהחל את פועלו עוד בשנת 1997 עת שימש כארכיונאי בגבעת חביבה, מתוך מטרה לתעד את אוצר הארכיון וכן תיעוד אמני הקיבוצים אשר פעלו באזור. ביחס לאמנים שפועלים בישראל, הייחוד של יובל דניאלי נובע מתוך היותו אחד הסמלים המזוהים ביותר עם גבעת חביבה. בהתאם לכך, דניאלי הציג לאורך השנים תערוכות יחיד ואף השתתף בתערוכת שבר בשנת 2003 אשר נחשבת לאחת התערוכות המוצלחות ביותר שהוצגו ע"י החטיבה לאומנות בירושלים. בנוסף הציג דניאלי את עבודתו "על המשמר" שזכתה לביקורות מהללות בשל היכולת שלו להעביר את הצילום על גבי קרש בניין משומש ותוך שימת דגש על מצבם של הקיבוצים בישראל לאחר תהליך של הפרטה והרחבה, כחלק ממטרתו לעורר תהיות ומחשבות לשאלות רבות שעולות אצל הצופים. בנוסף הציג את עבודתו בתערוכת "שלושת פעלים" של האוצר דניאל צדקה וכן הציג במוזיאון ישראל, ועל כן ברבות השנים הצליח למנף את פעילותו ולהפוך את התשוקה והאומנות האישית שלו לכדי אמירה המזוהה איתו, עד לכדי תערוכה מיוחדת בשם "דרכי זיכרון" שבמסגרתה הוצגו היצירות שלו במשכן לאמנות עין חרוד.
איך הכול התחיל?
יובל דניאל נולד בשנת 1943 במחנה שלאחר מספר שנים הפך לקיבוץ המפעיל. בין השנים 1957-1960 התמחה בציור אצל משה פרופס, צייר ישראלי שזכה בשנת 1951 בפרס דיזינגוף לציור. הוא נחשב לאחד מהציירים המוכרים במדינה, לא מעט בזכות ההכשרה שלו בציור אותה רכש אצל אמן שהשפיע מאוד על המשך הקריירה שלו. בשנת 1987 הוציא דניאלי לאור את ספרו הראשון בשם "רקוויאם לברוש" אשר שילב ציורים לצד שירים מאת המשורר עלי אלון. בשנת 97 המשיך דניאלי למנף את הקריירה וקיבל את התפקיד של ארכיונאי השומר הצעיר בגבעת חביבה. במסגרת התפקיד חקר ותיעד את אמני הקיבוץ, ואף פרסם ברבות השנים ממוגרפיות שתיעדו את האדריכלים הבכירים אשר פעלו באותן שנים בתנועה הקיבוצים. הספרים זכו לביקורות מהללות בייחוד בשל היכולת של דניאלי ושותפו לכתיבה מוקי צור שלוש רבדים מסקרנים על תהליך העבודה של אדריכלים בעת ההקמה של קיבוצים, ואת השימוש של המבנים מאז ועד היום.
לסיכום, יובל דניאלי הוא אמן הפועל בעקביות מאז שנות ה-70 ואשר הצליח ברבות השנים ליצור שפה המזוהה איתו כאמן אך גם כבן קיבוץ הנאמן לערכיו בהתאם לערכים עליו גדל והתחנך בקיבוץ המעפיל. תערוכות היחיד שלו זכו לביקורות מהללות לא מעט בשל הדיאלוג אותו הוא מקיים עם התנועה הקיבוצית, ועל כן מדובר באמן יחיד מסוגו ובעל שורשיות עמוקה.
